זרע קנאביס

עד לפני מספר רב של שנים, כאשר מגדל קנאביס היה מגיע ליום המיוחל של שתילת את הזרע, הוא לא יכול היה לדעת אם עתיד להופיע לו נקבה איכותית וריחנית, או שמא זכר מיותר, כל שהיה יכול לעשות הוא לנסות את מזלו ולצפות לטוב ביותר- אולם החל משנות ה-80 החלו להופיע בשוק זרעי קנאביס נקביים – כלומר זרעי קנאביס שפריחתם מבטיחה בכ-95% להניב צמח קנאביס נקבי.

השימוש בזרעים נקביים תפס תאוצה וכיום רובם המוחלט של זרעי קנאביס הנמכרים בחנויות הזרעים ברחבי העולם מוגדרים כזרעי קנאביס נקביים.

איך עובדת הפקת זרעי קנאביס נקביים?

הדרך הבטוחה ביותר להפקה של זרעי קנאביס נקביים היא הפריה הדדית בין שני צמחי קנאביס ממין נקבה, שאחד מהם או שניהם יתפקדו גם בתור צמח זכר בתהליך הרבייה ויצירת הזרעים. צמחים אלה, כל עוד הם גדלים בסביבה מבוקרת בה ניתן ליצור להם תנאי לחץ ועקה, יתחילו לגדל עם הזמן איברי רבייה של שני המינים על מנת לשפר את סיכויי ההישרדות שלהם, ובהמשך יעברו הפריה עצמית שתניב זרעים מהם תפוקת הנקבות היא גבוהה במיוחד ועומדת על כ-99%. כלומר, מזרעים שנוצרו בצמח נקבי שהופרה על ידי עצמו או על ידי צמח נקבי אחר, יוצאים כמעט אך ורק צמחי קנאביס נקביים.

הטכניקות הטבעיות (שאינן כימיות) ליצירת מתח גבוה בקרב צמחי קנאביס נקביים כוללות בין היתר יצירת תנאי סביבה קיצוניים מבחינת חום ובעיקר קור, שינויים קטנים ולא עקביים בלוח הזמנים של תאורת הגידול, הפסקת פעילות המפוח (חידוש האוויר בחלל הגידול) לזמנים קצרים ושאר פעולות אשר גורמות לפגיעה בתנאי הגידול המיטביים אליהם חשוף הצמח רוב הזמן, בצורה שגורמת לו “לחוש” כי הישרדותו נמצאת בסיכון מהותי. טכניקה טבעית נוספת היא ויתור על הקציר ומשיכה של מצב הפריחה הטבעי של הצמח הנקבי עד כדי קדם-מוות טבעי, שהוא תהליך הגורם להתפתחות מהירה וכמעט מיידית של איברי רבייה זכריים בניסיון אחרון שלא לסיים את מחזור החיים הטבעי וליצור הפריה עצמית שתבטיח את הדור הבא.

אחד החסרונות העיקריים של זרע אקראי על פני ייחור הוא הסיכוי הגבוה שיצא ממנו צמח קנאביס זכרי, אשר נחשב לחסר ערך כאשר מדובר על גידול למען הפקת יבול של פרחים, וגרוע מכך, גם עלול יכול לפזר אבקנים בחלל הגידול אשר יגרמו לצמחים הנקביים ליצר זרעים במקום פרחים – דבר אשר יהרוס לחלוטין את מחזור הגידול.

חזרה למילון המושגים